הלימוד היומי בתורת מרן | יום שלישי כ"ח באדר ה'תשפ"ג

א. חמץ שעבר עליו הפסח ועשה ביטול אך לא מכרו לגוי, אם יש ספק בעיקר חימוצו, יש להקל גם בלי הפסד מרובה. לפיכך קמח מחטה לתותה, שמחמת שכחה לא נמכר לגוי קודם הפסח כדת, ועבר עליו הפסח, אם ביטל החמץ קודם הפסח, יש להתיר הקמח אחר הפסח.

ב. המוכר את חמצו לגוי, לא ימכור את הכלים של החמץ כדי שלא יצטרך להטבילם במקוה טהרה לאחר הפסח, כדין הקונה כלים חדשים מן הגוי. ואם עבר וכלל הכלים בשטר המכירה יש להצריכם טבילה בלי ברכה. ואם רוצה למכור חנותו לגוי ביחד עם החמץ שבתוכה, יעשה שאלת חכם.

ג. החנונים ובעלי מכולת וצרכניות המספקים מצרכי מזון כשרים לפסח, צריכים להקפיד שכל המצרכים המיועדים לפסח, יהיו שמורים במקומות מיוחדים (בחנות), לבל יפול עליהם אבק קמח, או פירורי חמץ. ומכל שכן שעליהם להזהר לבל ישתמשו באותה כף שרגילים להשתמש בה בכל ימות השנה לקמח וכדומה. אלא ישתמשו בכף נקיה המיוחדת לפסח, וכן צריכים להזהר לנקות היטב את המאזנים, וכלי המדידה (בלח).
(חזון עובדיה פסח)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן