למכירה פומבית: כת"י ספר סדר אליהו – חיבור ייחודי של האדר"ת

כתב-יד ספר 'סדר אליהו' – חיבור ייחודי מאת הגאון האדיר רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים בעל האדר"ת, המעלה בעצם כתב יד קדשו את קורות חייו ותולדות משפחתו, מיום הולדתו ועד עלותו לכהן כראש רבני ירושלים. [ירושלים, תרס"ב-תרס"ד 1904-1902]. הספר נדפס פעמיים לרוב חשיבותו.

הפריט מוצע כעת למכירה פומבית בבית המכירות winner's בירושלים ביום ראשון, 23/2/2025, בשעה 20:00.

"זקננו הגדול רבן של ישראל טרח ויגע והעלה בעצמו בדם לבבו ובטוהר נפשו עלי כתב את 'סדר אליהו', כל הקורות עמו מעת היוולדו ועד עלותו לכהן כראש רבני ירושלים לצד מרן רבי שמואל סלנט זצ"ל… העובר בין בתרי הספרים הנפלאים… לא יוכל להשאר שוה נפש מהגדלות המבהילה המבצבצת מכל שורה ושורה… מימד חדש על ענינים רבים בעבודת ה'… להגיע ולטעום מטעם המתיקות הנפלאה שיש בקיום התורה והמצוות" (הקדמת נכדי המחבר למהדורה החדשה, ירושלים תש"ע)

הרב אברהם ביק עורך מהדורת מוסד הרב קוק, כותב אודות החיבור שלפנינו: "גדולי ישראל בדורות קודמים לא השאירו אחריהם את קורות חייהם… כמה גאונים שהשאירו אחריהם את קורות חייהם בצורות מגילות ויומנים [כבעל התוספות יום טוב, רבי יעקב עמדין, החיד"א] ואנו לומדים מהם דברים שלא פיללנו, חוויות, חלומות וחזיונות… תגלית זוהרת בסוג ספרותי זה הוא הספר סדר אליהו של הגאון והצדיק רבי אליהו רבינוביץ תאומים, המפורסם בעולם התורני בשם 'האדר"ת'… דפי יומן אלה… מלאים הנהגותיו וסיפורים מחייו, חיי טוהר והתעלות הנפש לשלמות… חשיבות מיוחדת למגילת חיי האדר"ת גם מבחינה אידיאית, בהיותו ממשיך מסורת הגר"א זצ"ל, צא ובדוק כמה פעמים הוא מביא את דבריו ומנהגיו של גדול הדורות מווילנא" (הקדמת סדר אליהו, ירושלים תשמ"ד).

בראש המהדורה המודפסת (ירושלים תש"ע, עמ' ט') מציינים העורכים: "יצויין כי ישנם כמה קטעים שהושמטו מן הספר בכוונה תחילה. רבנו זצ"ל כתב את ספרו זה עבור צאצאיו ועל כן הושמטו ממנו אותם קטעים שהיה ניכר בהם בבירור שלא נועדו לעין זר. שלשה קוים ( – – – ) הם סימן להשמטה". לפנינו כתב היד המקורי כולו מתחילה ועד סוף, ללא השמטות.

רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת [תר"ה-תרס"ה], אב" ד פוניבז', מיר וירושלים ומגאוני ישראל המפורסמים ביותר. בגיל ארבע עשרה חיבר את החיבור "שבת אחים". בגיל 16 העיד על עצמו: "חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל". בגיל עשרים ותשע התמנה האדר"ת כרבה של העיר פוניבז'. ולאחר ששימש גם כרב במיר נקרא על ידי הרב שמואל סלנט, לשמש כממלא מקומו ברבנות ירושלים.

"בשנת תרנ"ט זימן רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, את חכמי ירושלים, וביקשם שידאגו למצוא איש שיוכל להמשיך ולנהל את העדה אחריו… בהמלצתו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי, החל האדר"ת לכהן כרבה של ירושלים… בכ"ו אדר תרס"א, עלה האדר"ת לכהן כרבה של ירושלים. ליד בית החולים שערי צדק המתין לו הרב שמואל סלנט הישיש, והכריז כי הוא מעביר לו את כתר הרבנות. האדר"ת דחה את המינוי, והסתפק בישיבה לצידו של הרב סלנט אך לא במקומו" (אנציקלופדיה דעת).

חתנו הראי"ה קוק כותב עליו: "אחד מהחזיונות הנפלאים שיש בידם לרומם נפש המסתכל בהם, היו בימינו חיי איש המורם מעם, מו" ח הגאון הצדיק פאר עמנו מרן אליהו דוד ראבינאוויטץ תאומים זצ"ל… תמיד היה משפיע על חוגו רוממות נפש, קדושה ותפארת… היה מלא תורה ויראת ה', מדות קדושות ונשגבות, ומעשים טובים עד להפליא".
"הנצי"ב מוולוז'ין נזדמן פעם לפוניבז', וכשפגש באדר"ת ברך עליו "שחלק מחכמתו ליראיו" – ברכה השמורה ליחידי סגולה שבדור. אף בעל "החפץ חיים" שהיה מבוגר מהאדר"ת, ביקש את הסכמתו לכמה מספריו" (אנציקלופדיה דעת).

קרדיט: יח"צ

קרדיט: יח"צ