סיפור טרי על יהודי פשוט (ומיוחד)

מאיתיאל גלעדי:

ב"ה

סיפור ששמעתי הבקר מנהג מונית (ששמעתי ממנו גם סיפור אישי מיוחד מאד):

אתה יודע, אני שומע כעת את הסליחות כל בקר – הבית שלי צמוד לבית הכנסת.

כשהייתי ילד בקטמון היה יהודי שהיה מעיר כל בקר את כולם לסליחות – עובר ודופק על הדלתות, 'קום! סְ-ליחות!'.

קראו לו מרדכי. הכינוי שלו היה מרדכי רב החובל. למה קראו לו רב החובל? הוא עבד בזבל, והיה שופך את הפחים הגדולים למשאית. למישהו זה הזכיר אניה, ואמרו שהוא הרב-חובל של האניה של הזבל…

הוא לא ידע לקרוא ולא ידע לכתוב, אפילו את השם שלו לא ידע לכתוב. אבל מה? לא היתה שנה שהוא לא היה נוסע למירון להילולא, עם כל המשפחה, עם כבש, עם רב יחד איתו – לא משנה כמה שיעלה. לא היה יום שהוא לא היה בבית הכנסת שלש תפלות – לא יודע לקרוא, אבל צועק ומתנועע בהתלהבות בכל התפלות, גם אם לא יכולת להבין מה שהוא אומר. הוא היה מנקה את בית הכנסת, בלי תשלום – בית כנסת היה הבית השני שלו.

היה לו בן, שנקרא שמעון – על שם רבי שמעון. הבן היה בניו-יורק תקופה מסוימת, ועבר שם תאונה. סירת-סקי נתקעה בו והוא הפך לצמח – כך קבעו הרופאים בניו-יורק. הוא צמח, אין מה לעשות. לקח כמה ימים עד שספרו לאבא שלו מה היה –

אתה רואה, כשאני מספר נהיה לי עור ברווז והשערות שלי עומדות –

ואבא שלו אמר 'עכשיו תקנו לי כרטיס לניו-יורק!'. הוא טס, חיכו לו בקנדי-אייר-פורט, וכשהוא הגיע הוא אמר – 'מיד לבית חולים!'. הוא נסע, נכנס לחדר בצעקות – 'שמעון! שמעון! תראה מי בא להעיר אותך – זה אני, אבא, באתי עם רבי שמעון בר יוחאי בכבודו ובעצמו! באנו מהארץ להעיר אותך – קום!'. ושמעון התעורר… עשו מזה אז רעש בטלוויזיה שם, בעיתונים.

זה צדיק אמתי. הוא לא ידע לקרוא ולכתוב, אבל היתה לו אמונה.

אני כנראה – מה כנראה? בטוח – לא מסתובב כמו יהודי. אבל אני שמח בחלקי שזכיתי להכיר יהודים כאלה. יש לי אמונה ואני לא דואג משום דבר.

הרב יצחק גינזבורג אמר לי שזה "סיפור מדהים" וש"מצוה לפרסם" (לכן גם כאן זוכים) ושאהב במיוחד את הסיומת שבזכות האמונה לא דואגים.

—

הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים 'באהלי צדיקים – סיפורים'.

נהנתם?

שתפו את זה הלאה!

• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! ?? •