הלימוד היומי בתורת מרן | יום רביעי כ"ה בטבת ה'תשפ"ג

א. החורש את השדה במחרישה הוא אב מלאכה, וחייב בכל שהוא.

ב. כל העושה דבר ליפות את קרקע שדהו, חייב משום חורש.

ג. אע״פ שהמתכוין לעשות חריץ בקרקע בשדה, חייב משום חורש, ובבית חייב משום בונה, מכל מקום גורר אדם מטה כסא וספסל, בין גדולים בין קטנים, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ בקרקע בשעת גרירתם, ואם נעשה חריץ אינו חושש בכך, לפי שלא נתכוין. שהתורה לא אסרה אלא מלאכת מחשבת. משא״כ דבר שאינו מתכוין.

ד. כל השוואת גומות בשבת, בשדה חייב משום חורש, ובבית חייב משום בונה. הילכך, אסור לכבד במטאטא את הבית שאינו מרוצף, אבל בית המרוצף מותר לכבדו.
חזון עובדיה שבת ד'

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן