הלימוד היומי בתורת מרן | יום רביעי כ"ח בניסן ה'תשפ"ג

א. מצות ספירת העומר בכל לשון שהוא מבין. ואם אינו מבין לשון הקודש, וספר בלשון הקודש לא יצא, ויחזור לספור בלשון שמבין בלא ברכה.

ב. זמן ספירת העומר בלילה. ואם שכח לספור בתחלת הלילה סופר והולך כל הלילה. ולכתחלה נכון לספור רק אחר צאת הכוכבים, (והוא כשלש עשרה וחצי דקות זמניות אחר שקיעת החמה). וכן מנהג המדקדקים במצות להמתין לצאת הכוכבים. אבל מן הדין אפילו אם סיימו תפלת ערבית בתוך זמן של בין השמשות, ואם יפטרו הקהל לביתם מבלי קיום מצות ספירת העומר, קיים חשש שעל כל פנים חלק מן הצבור יבאו לידי שכחה ויפסידו לגמרי מצות הספירה, לכן רשאים לספור העומר בברכה בתוך זמן בין השמשות, שהואיל וספירת העומר בזמן הזה מדרבנן, ספקא דרבנן לקולא. אבל אם לא שקעה החמה, אינם יכולים לספור ספירת העומר, ואפילו בערב שבת לאחר קבלת השבת אין יכולים לספור העומר לפני השקיעה.
(חזון עובדיה יום טוב)

קרדיט: המרכז למורשת מרן