הלימוד היומי בתורת מרן | יום שלישי י"ב מנחם אב תשפ"ב

א. כלי שמלאכתו לאיסור ונטלו בהיתר לצורך מקומו, כל עוד שהכלי בידו יכול להוליכו לכל מקום שירצה להניחו שם. ורשאי להחליף מיד ליד. אבל אינו רשאי לתת הכלי להכירו.

ב. הסכין של המילה שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס, אם נזדמנה מילה בשבת, רשאי המוהל להחזיר את האיזמל למקום שירצה, ואף על פי שהניחו מידו לצורך הפריעה. וכן המנהג להקל.

ג. ראוי להחמיר שלא לטלטל תפלין בשבת, מפני שאסור להניחן, ומיהו לצורך התפלין עצמם שלא יבואו לידי בזיון או לצורך מקומם מותר לטלטלם.

ד. מחט שמלאכתה לאיסור שעומדת לתפור בה, מותר לטלטלה בשבת כדי ליטול בה את הקוץ שנכנס בבשרו. ומותר להוציא בה את הקוץ אפילו אם יצא דם, שכיון שאינו צריך לדם נחשב הדבר למלאכה שאין צריך לגופה, ומשום צער לא גזרו עליו חכמים. ומכל מקום לכתחילה יזהר שלא יוציא דם, ואם נזהר ולא עלתה בידו אין בכך כלום, שאין זו מלאכת מחשבת. ואף על פי שהוא פסיק רישיה, מכל מקום פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר.
(חזון עובדיה שבת ג')

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן