הקהילה הדרוזית ברמת הגולן מתאבלת על 12 הילדים שנרצחו במגרש הכדורגל

ברמת הגולן, הקהילה הדרוזית מתמודדת עם כאב עמוק בעקבות אסון טילים שגבה את חייהם של 12 ילדים במגרש הכדורגל במג'דל שמס. האירוע התרחש בשבת בשעה שש בערב, כאשר רקטה שנורתה מדרום לבנון פגעה במגרש, והותירה את הקהילה בשבר.

הילדים שנרצחו היו שחקני כדורגל צעירים, שהיו מלאים בחלומות חיים ולימודים. משפחות השכולות מתארות אותם כ'כוכבים' שנקטפו באמצע משחק, והאובדן מורגש בכל פינה בקהילה. האנדרטה לזכרם, שנבנתה למעשה על ידי הילדים עצמם לפני האסון, עומדת במגרש ומזכירה את הרגעים הטרגיים.

הקהילה הדרוזית ברמת הגולן היא קהילה מורכבת, המשלבת נאמנות למדינת ישראל עם קשרי דם ותרבות עם הדרוזים בסוריה. האב השכול מספר על הקשר ההדוק עם האחים מעבר לגבול, ועל המצב הקשה בדרום סוריה, שם הדרוזים סובלים מאלימות ומרדיפות. הוא מדגיש כי דם ילדיו אינו יקר יותר מדם הדרוזים בסוריה, ומביע תקווה לשלום ולסיום הסבל.

הדרוזים מאמינים בגלגול נשמות, אמונה שמעניקה להם נחמה בזמנים קשים. האב מסביר כי הילדים שנפטרו ממשיכים את חייהם במשפחות אחרות, מה שמקל במעט על הכאב הבלתי ניתן לתיאור. האמונה הזו מהווה עוגן רוחני לקהילה בהתמודדות עם האובדן.

המגרש עצמו נושא עדויות מוחשיות לאסון: רסיסים שנשארו, משחקים שהשאירו הילדים, ותמונותיהם שמוצבות סביב המגרש. הסבא של אחת הילדות שנרצחו מתאר את הרגעים הקשים, כשהילדים רצו למיגונית אך לא הספיקו להגיע אליה. הוא מדגיש את כוח הקהילה והנחישות להמשיך ולשחק, למרות האיומים והטרור.

הקהילה ממשיכה להיאבק לשמור על זכרם של הילדים ולהעביר את המסר כי האהבה והחיים ימשיכו, גם מול האתגרים הביטחוניים והפוליטיים באזור. ההתרגשות והכאב מתערבבים עם תקווה לעתיד טוב יותר, שבו הילדים יוכלו לשחק וללמוד בביטחון.

האסון במגרש הכדורגל ברמת הגולן משקף את המורכבות של החיים באזור, שבו זהויות כפולות, גבולות משתנים וקשרים משפחתיים חוצים גבולות יוצרים מציאות ייחודית. הקהילה הדרוזית ממשיכה לשאת את הכאב ולחפש נחמה באמונה ובזיכרון הילדים שנפלו.