הלימוד היומי בתורת מרן | יום שני כ"ה בכסלו ה'תשפ"ג

א. המדליק נרות חנוכה בשליחותו של בעל הבית, המנהג הוא שהשליח מברך גם כן "להדליק נר חנוכה", ואם בירך "על הדלקת נר חנוכה", יש לו על מה שיסמוך.

ב. מי שמילא קערה שמן והקיף אותה פתילות, אם כפה עליה כלי, עולה לכמה בני אדם, כגון המהדרין שכל אחד מבני הבית מדליק נר אחד. אבל אם לא כפה עליה כלי, עשאה כמדורה, ואפילו לאדם אחד אינה עולה. ואם הרחיק את הפתילות זו מזו כשיעור אצבע (2 ס״מ), והפתילות בינוניות, שאין השלהבת של האחת נוגעת בחבירתה, יצאו ידי חובת נר חנוכה, אף על פי שלא כפה עליה כלי.

ג. חנוכיות מכסף או מנחושת עגולות שיוצאים מהם קנים סביבותיהן בעיגול, ועל כל קנה נר אחד, ובין כל קנה מרחק כעובי אצבע, כשרות להדליק בהן נרות החנוכה.
(חזון עובדיה חנוכה)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן