מחקר חדש חושף קשר בין תרופות סבתא לשימור צמחים בטבע

לפני המצאת התרופות המודרניות, האדם נעזר בצמחים כדי לרפא מחלות ולהקל על תסמינים שונים. מחקר בינלאומי רחב היקף, בהובלת אוניברסיטת הרווארד, מיפוי אזורים ברחבי העולם שבהם קיימת ריכוז יוצא דופן של צמחי מרפא.

המחקר בדק מעל 32,000 מיני צמחים רפואיים ב-369 אזורים שונים ומצא כי המגוון הביולוגי הכללי הוא הגורם החזק ביותר שקובע את רמת המגוון של צמחי המרפא. עם זאת, נמצא כי משך ההתיישבות האנושית באזור תורם אף הוא במידה משמעותית למגוון זה.

אזורים כמו הודו, נפאל, מיאנמר וסין, שבהם התפתחו מסורות טיפוליות עתיקות כמו האיורוודה והרפואה הסינית המסורתית, מציגים ריכוז גבוה במיוחד של צמחי מרפא. לעומת זאת, באזורים כמו האנדס, אוסטרליה המערבית ומדגסקר, נרשם מגוון נמוך מהצפוי, לעיתים בשל אובדן ידע מסורתי או תיעוד לקוי.

החוקרים מדגישים כי לא רק בריאות הציבור עלולה להיפגע מהכחדת מיני צמחים אלו, אלא גם הידע התרבותי שנצבר במשך דורות של בני אדם עלול להיעלם. לפחות רבע מהתרופות המודרניות מבוססות על מולקולות שמקורן בצמחים, דוגמת קינין מהקליפה של עץ הכינין וטקסול שמופק מאיצטרובל הפסיפי.

המחקר מעלה את הצורך הדחוף לשמור על משאבי הטבע הייחודיים הללו ולהגן על המורשת האנושית והביולוגית לפני שייעלמו. החוקרים מסכמים כי השימור אינו רק שימור של צמחים, אלא שימור של ידע עתיק וערכים תרבותיים חשובים שיכולים לתרום לדורות הבאים.